הפרקליטות הגישה היום (חמישי) בבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום נגד ראני פיראן (28) תושב עכו בגין ביצוע מעשה טרור של חבלה חמורה בכוונה מחמירה, התפרעות ממניע גזעני, הצתה ועבירות נוספות במהלך מבצע "שומר החומות".

על פי כתב האישום, הנאשם נטל חלק בגל ההתפרעויות, שהתרחש בעיר עכו, במהלכן יידה אבנים לעבר כוחות משטרה ובניינים, השתתף בהצתת מסעדת "אורי בורי" בעכו העתיקה, חסם כביש עם פח זבל, ואף נכנס לחנות בגדים לקח ממנה בגדים ושרף אותם עם אחרים שהיו במקום, הכל מתוך מניע לאומני- אידיאולוגי.

ביום 12.5.21 בשעות הערב, המתפרעים ביניהם הנאשם עמדו לאורך הרחוב בעכו וכאשר זיהו רכב בו נוהג יהודי, ותוך שהרכב בנסיעה הם יידו לעברו עשרות אבנים ופגעו בו במקומות שונים. בניסיונו להימלט מהמתפרעים, איבד הנהג היהודי שליטה על הרכב והתנגש בחומה, בשלב זה, ומחשש לחייו, יצא הנהג היהודי מהרכב על מנת לברוח מהמקום, ואז הותקף באכזריות במוטות ברזל, אלות, חפצים שונים ואבנים שהושלכו לעברו. המתלונן הופל על הרצפה והוכה במקלות ואבנים. הפרקליטות הגישה כתב אישום נגד שלושה נאשמים נוספים באירוע התקיפה הזה ביוני 2021.

כתב האישום מייחס לנאשם עבירות מעשה טרור של חבלה חמורה בכוונה מחמירה ,מעשה טרור של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ,הצתה , התפרעות שסופה נזק ממניע של גזענות, הסגת גבול כדי לעבור עבירה ממניע של גזענות, היזק בזדון ממניע של גזענות , היזק בזדון , סיכון דרכים ונתיבי שייט, הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות (מספר מקרים) , מעשה פזיזות ורשלנות והתפרעות.

יצויין כי אתמול פרסם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן דו"ח נרחב בנושא הפרעות בערים המעורבות בזמן מבצע שומר החומות שהצביע על שורה ארוכה של ליקויים משמעותיים בתפקודם של גופי אכיפת החוק.

על פי הדוח, במועד שנבדק היה מחסור בשוטרים לאיוש מלא של ניידות בערים המעורבות, רכזי מודיעין באותן תחנות לא דוברים את השפה הערבית ובמקרים רבים – בפרט בימים הראשונים לאירועים, המשטרה לא נתנה מענה מבצע דרוש אל מול האיום. בנוסף, ליקויים בבניין הכוח המודיעיני והפעלתו פגעו במוכנות המשטרה וביכולתה להתמודד עם האירועים. כך למשל – למעלה מעשרה חודשים ועד אירועי שומר החומות לא פעלה מערכת להפקת מודיעין גלוי. בנוסף, המשטרה לא הפעילה מערך איסוף מודיעין שיתמקד בנושא הסדר הציבורי.

כמו כן עלה כי הגורמים הרלוונטיים במשטרה ובשב"כ לא הכירו את הנהלים הכתובים בנושא חלוקת האחריות בין הגופים. בחודשים שקדמו לאירועים זיהו בשב"כ מגמה של עליית מתח במגזר הערבי, אך העריכו כי האירועים מקומיים וניתן דגש על העיר ירושלים. המשטרה לא נערכה למתן מענה מבצעי הולם לאירועי הפרות סדר המוניות ואלימות. בימים הראשונים המשטרה לא העמידה את כוח האדם הנדרש להתמודדות עם האירועים והיה מחסור ניכר גם בציוד.

עוד עלה כי פריסת כוח המילואים בשטח הושלמה רק כשבוע לאחר ההנחיה הראשונית. כמו כן, מוקד מאה כשל כשאלפי שיחות נותרו ללא מענה משטרתי. בנוסף עלה כי מספר המעצרים וכתבי האישום מועטים ביחס להיקף האירועים. נמצאו פערים בנוגע ליכולות המשטרה לאסוף ראיות צילומיות נגד חשודים במעורבות באירועי הפרות סדר. כמו כן תוגברו תחנות משטרה בחוקרים חסרי ניסיון בתחקור אירועי הפס"ד על רקע לאומני וחוקרים שאינם דוברי ערבית. לא נאספו בעניינם של חשודים רבים די ראיות, עצירים שהשתתפו במהומות שוחררו והתיקים נסגרו מבלי שהוגש נגדם כתב אישום.